מוציאה לפועל | תמר לוסטר
דובים הַלְּבָבוֹת נָהֲמוּ: הָיָה הֶכְרֵחַ דָּחוּף לִנְשֹׁם מַהֵר יוֹתֵר אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין פְּעִימוֹת הַלֵּב לִנְשֹׁךְ עָמֹק יוֹתֵר אֶל תּוֹךְ הַכָּתֵף שֶׁלְּךָ הַפַּרְוָה צָמְחָה בִּמְהִירוּת הָיִינוּ עַל אַרְבַּע הַלַּיְלָה הָיָה חַם וְרָחָב. דָּהַרְנוּ דֶּרֶךְ הַיַּעַר הָאֲדָמָה רָצָה תַּחַת הַכַּפּוֹת. טִפַּסְנוּ עַל כָּל הָעֵצִים טָרַפְנוּ אֶת כָּל הַחַיּוֹת וְחַסְנוּ עַל כֻּלָן הָיָה שֶׁקֶט לְרֶגַע […]
עשב הזמן | נורית זרחי
ראיתי בנות ים אַחֲרֵי הֲלִיכָה אֲרֻכָּה בְּעִגּוּל מַה נּוֹתַר? לִלְמֹד לְחַבֵּק אֶת עַצְמֵךְ כָּל מַה שֶּׁפָּגַע, יְלָדִים גְּבָרִים אוֹ רוּחַ הַכֹּל הָפַךְ קֶצֶף. עַל קַו הַחוֹף מִשְׁבָּרִים בָּלְעוּ אֶת גָּבְהָם הַגַּל הֵקִיא אֶת בְּנוֹת הַיָּם הַקְּשִׁישׁוֹת כְּבֵדוֹת מִקּוֹנְכִיּוֹת וְעֶצֶם, מְלוּחוֹת מִדַּי לְאַהֲבָה אוֹ מָרוֹת, שֶׁלֹּא כְּכַלְבֵי הַיָּם, לֹא מִכְּבוֹדָן לִצְעֹק מִמַּעֲמַקִּים. שְׁתוּקוֹת יוֹתֵר מִסַּלְעֵי הַטִּיט, […]
לקיר אחד קראתי בית | צביה ליטבסקי
לקיר אחד קראתי בית לְקִיר אֶחָד קָרָאתִי בַּיִת. בִּשְעַת צָהֳרַיִם מִתְכַּנֵּס בּוֹ צִלּוֹ. לוּ הָיִיתִי צֵל בַּלַיְלָה זוֹחֵל הַמִּדְבָּר וְחַיּוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת עֲטוּפוֹת הַחֲשֵׁכָה לִרְבֹּץ לְמַרְגְלוֹתָיו. הַשָּמַיִם הַדְּלוּחִים מִתְבָּהֲרִים. אֲנִי שׁוֹמַעַת צִפּוֹר רִאשׁוֹנָה. "לקיר אחד קראתי בית" חוקר בעיקרו את הקשר הסבוך שבין אם לבת. ליטבסקי מתבוננת משני צידי המתרס, כבת לאמה וכאם לבנותיה, וכן במערכת […]