מוציאה לפועל | תמר לוסטר
דובים הַלְּבָבוֹת נָהֲמוּ: הָיָה הֶכְרֵחַ דָּחוּף לִנְשֹׁם מַהֵר יוֹתֵר אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין פְּעִימוֹת הַלֵּב לִנְשֹׁךְ עָמֹק יוֹתֵר אֶל תּוֹךְ הַכָּתֵף שֶׁלְּךָ הַפַּרְוָה צָמְחָה בִּמְהִירוּת הָיִינוּ עַל אַרְבַּע הַלַּיְלָה הָיָה חַם וְרָחָב. דָּהַרְנוּ דֶּרֶךְ הַיַּעַר הָאֲדָמָה רָצָה תַּחַת הַכַּפּוֹת. טִפַּסְנוּ עַל כָּל הָעֵצִים טָרַפְנוּ אֶת כָּל הַחַיּוֹת וְחַסְנוּ עַל כֻּלָן הָיָה שֶׁקֶט לְרֶגַע […]
כיפה אדומה | רק תני לו אויב | רחל פרץ
הַקּוֹרֵא קוֹרֵא, הַמִּלִּים תִּפְזֹרֶתהַמַּקּוֹר נִנְעָץ אַחַת אַחַת, לִפְרָקִים בּוֹלֵעַ בִּשְׁלֵמוּת,לִפְרָקִים מְנַקֵּר וּמְפַצֵּחַ וּמַנְשִׁיר וּמְלַקֵּט פֵּרוּרִיםכְּמוֹ הָיוּ חֲדָשִׁים, לֹא שְׁבָרִים וְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים,וּבִטְנוֹ מִתְמַלֵּאת וְנִדְמֶה שֶׁהַשִּׁיר מִתְעַכֵּל,אֶלָּא שֶׁאָז נִפְעֶרֶת הֶחָצֵר בְּאַחַתוְהַתְּהוֹם מְסֻדֶּרֶת מְאֹד.כָּל עוֹדהַקּוֹרֵא לֹא יִפֹּל.(מתוך הפרק "כיפה אדומה") בוהָה בשער הריק, התמלאה כּיפּה אשְמה סתומה ושמטה את הסלסילה. אולי סבתא כועסת כי אכלה הכל. ומה יאכלו […]
תהום להיאחז בה | בתאל קולמן
אולי הלילה לִפְנֵי נְפֹל שֵׁנָה עַל עַפְעַפֶּיךָ, כְּשֶׁיּוּטְלוּ צְלָלִים רַכִּים בֵּין הַקִּירוֹת, אַחַת מִצַּלְעוֹתַי – תִּמְצָא בֵּין נוֹצוֹת הַפּוּךְ וְהַכְּסָתוֹת אַחַת מִצַלְעוֹתֶיךָ וְיַחַד תִּהְיֶינָה עִיר מִקְלָט. הַלַּיְלָה בָּשָׂר מִבְּשָׂרְךָ וְעֶצֶם מֵעַצְמִי יַעֲנוּ לַשֵּׁם אָדָם. ההקשבה לגוף, לנפש, לזמן, לזיקות ביניהם ולתמורות ההדדיות המתחוללות בהם, עומדת במרכזם של 31 השירים והמחזורים שב"תהום להיאחז בה". בית, אלוהים, […]