מוציאה לפועל | תמר לוסטר
דובים הַלְּבָבוֹת נָהֲמוּ: הָיָה הֶכְרֵחַ דָּחוּף לִנְשֹׁם מַהֵר יוֹתֵר אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין פְּעִימוֹת הַלֵּב לִנְשֹׁךְ עָמֹק יוֹתֵר אֶל תּוֹךְ הַכָּתֵף שֶׁלְּךָ הַפַּרְוָה צָמְחָה בִּמְהִירוּת הָיִינוּ עַל אַרְבַּע הַלַּיְלָה הָיָה חַם וְרָחָב. דָּהַרְנוּ דֶּרֶךְ הַיַּעַר הָאֲדָמָה רָצָה תַּחַת הַכַּפּוֹת. טִפַּסְנוּ עַל כָּל הָעֵצִים טָרַפְנוּ אֶת כָּל הַחַיּוֹת וְחַסְנוּ עַל כֻּלָן הָיָה שֶׁקֶט לְרֶגַע […]
תנשום עמוק, אתה נרגש | יקיר בן־משה
שׂישׂו את ירושלים לְבַסּוֹף נִפְרַדְתִּי מֵאֱלִינוֹר בִּגְלַל הַחַמָאס. וְדַוְקָא בְּמִסְעֶדֶת פְלוֹרֶנְטִין. לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא מַצְדִּיקָה פִּגּוּעִים "בִּגְלַל הַכָּבוֹד שֶׁל הַפָּלֶשְׂתִּינָאִים". מִיָּד הִקְפַּצְתִּי אֶת צַלַּחַת הַזֵּיתִים עַל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹדַעְתִּי שֶׁהִיא שִׁטְחִית, חַסְרַת בִּטָּחוֹן וּמְנַסָּה לִמְצֹא-חֵן כְּמוֹ פְּעֻלָּה בְּנֹעַר הָעוֹבֵד. קַמְנוּ מֵהַשֻּׁלְחָן. בַּיְצִיאָה הִיא הִתְעַקְּשָׁה לְהַחְזִיק לִי אֶת הַיָּד, סֵרַבְתִּי. בִּקְּשָׁה לַעֲשׂוֹת סִיבוּב בָּרֶגֶל, […]
אח, לו היה לנו קלרינט | יקיר בן־משה
אגרוף יופי כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לִכְתֹּב שִׁירִים, לְהִתְעַמֵּל, לָשׁוּב וּלְגַדֵּל תַּלְתַּלִּים – וַאֲנִי טוֹעֵן שֶׁטּוֹב לִי כָּכָה, כָּל עוֹד בְּנִי אוֹמֵר "יֹפִי, אַבָּא" כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַכְנִיס אֶת הַמּוֹצֵץ לְכִיס הַמִּכְנָסַיִם. וְזֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה, הַמּוֹצֵץ גָּדוֹל וְהַכִּיס רָווּי קְפָלִים. לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים קָטַפְתִּי לוֹ שׁוֹשַׁנָּה וְהִצְבַּעְתִּי עַל קִפְלֵי עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת, שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָבָר, גַּם לֹא לֶאֱלֹהִים. […]