כיפה אדומה | רק תני לו אויב | רחל פרץ

הַקּוֹרֵא קוֹרֵא, הַמִּלִּים תִּפְזֹרֶתהַמַּקּוֹר נִנְעָץ אַחַת אַחַת, לִפְרָקִים בּוֹלֵעַ בִּשְׁלֵמוּת,לִפְרָקִים מְנַקֵּר וּמְפַצֵּחַ וּמַנְשִׁיר וּמְלַקֵּט פֵּרוּרִיםכְּמוֹ הָיוּ חֲדָשִׁים, לֹא שְׁבָרִים וְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים,וּבִטְנוֹ מִתְמַלֵּאת וְנִדְמֶה שֶׁהַשִּׁיר מִתְעַכֵּל,אֶלָּא שֶׁאָז נִפְעֶרֶת הֶחָצֵר בְּאַחַתוְהַתְּהוֹם מְסֻדֶּרֶת מְאֹד.כָּל עוֹדהַקּוֹרֵא לֹא יִפֹּל.(מתוך הפרק "כיפה אדומה") בוהָה בשער הריק, התמלאה כּיפּה אשְמה סתומה ושמטה את הסלסילה. אולי סבתא כועסת כי אכלה הכל. ומה יאכלו […]