אח, לו היה לנו קלרינט | יקיר בן משה

אגרוף יופי כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לִכְתֹּב שִׁירִים, לְהִתְעַמֵּל, לָשׁוּב וּלְגַדֵּל תַּלְתַּלִּים – וַאֲנִי טוֹעֵן שֶׁטּוֹב לִי כָּכָה, כָּל עוֹד בְּנִי אוֹמֵר "יֹפִי, אַבָּא" כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַכְנִיס אֶת הַמּוֹצֵץ לְכִיס הַמִּכְנָסַיִם. וְזֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה, הַמּוֹצֵץ גָּדוֹל וְהַכִּיס רָווּי קְפָלִים. לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים קָטַפְתִּי לוֹ שׁוֹשַׁנָּה וְהִצְבַּעְתִּי עַל קִפְלֵי עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת, שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָבָר, גַּם לֹא לֶאֱלֹהִים. […]