ספסל מול הים
בַּלַּיְלָה הָאֳנִיָּה תַּפְלִיג.
גּוּפָה הֶעָצוּם יַעֲבׂר עַל פָּנֵינוּ לְאַט,
מַסְתִיר אֶת הַכּוֹכָבִים, שׂוֹרֵט אֶת הַשָּׁמַיִם
עָבְרָה וְאֵינָה.
וַאֲנָחְנוּ שְׁלֵמִים. רַק
צַלֶּקֶת-עָנָן לְבָנָה
שירי "כל החיות הקטנות ואני בתוכן" משתהים על אירועים שהיו או לא היו בביוגרפיה האישית והמשפחתית, ברגעים בהם עליות מפתיעות מתחלפות כהרף עין בירידות בלתי נמנעות, ברגעי השגרה הבלתי שגרתיים של חיי היומיום, בקניות בשוק, בכביסה, בקפה של בוקר, בפגישה עם עץ, עם עורב, במקומות בהם האשליה של הבדל בין פנים לחוץ משתבשת, בכל אלה יש סדקים לתוכם המלים נעלמות לפתע. הכותב מנסה למפות את הסדקים הללו, לומר עליהם משהו פשוט.
משה אבידן (נולד 1957 בחיפה) נשוי ואב לשלושה, עובד בלואו-טק, זהו ספר שיריו הראשון. אתר הבית של אבידן.
*
בִּשְׂדֵה כַּלָּנִיּוֹת
שְׁנֵי קוֹצִים בָּרוּחַ
קַדִּים זֶה לָזֶה
*
מוּבָל בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
מְלֻטָּף בְּאַלְפֵי יָדַיִם
שִׁכּוֹר מִשִּׁירַת הָאֲמִירִים בָּרוּחַ
אָבוֹא אֶל גַּנֵּךְ.
שָׁם שְׁאוֹן הַשֶּׁמֶשׁ לא נִשְׁמָע, אֲהוּבָתִי, לֹא
מַנְגִּינַת הַגַּלְגַּלִּים בִּתְנוּפָתָם.
הַיוֹם רָאִיתִי אִישׁ,
כְּנָפָיו הֵטִילוּ צֵל עַל הָעֵמֶק
בַּדְּמָמָה.
Dejeuner du matin
בעקבות ז'אק פרוור
אַתְּ טוֹבֶלֶת עָנָן שֶׁל חֶמְאָה
בַּאֲגַם שֶׁל קָפֶה בְּחָלָב,
מְחַיֶּכֶת. הֲזֶהוּ הָאֹשֶׁר?
וְעַכְשָׁו?
*
בְּסִמְטָאוֹת תַּת-יַמִּיּוֹת
יוֹם אַחַר יוֹם
אַתְּ וַאֲנִי
מְחַפְּשִׂים זֶה אֶת זוֹ, עֵינֵינוּ עֲצוּמוֹת.
לְעִתִּים נֶחְבָּטִים,
נִלְפָּתִים.
מַחְשְׁבוֹתֵינוּ –
אַצּוֹת תְּכַלְכַלּוֹת נִכְרָכוֹת סְבִיב רָאשֵׁינוּ
תּוֹעוֹת, נִסְחָפוֹת, נִקְרָעוֹת.
פָּתַחְתִּי אֶת פִּי לוֹמַר לָךְ עַד כַּמָּה –
שְׂפָתַי הֶעֱלוּ רַק בּוּעוֹת.
השיר האחרון הולחן ובוצע על ידי גדי ועידו אבידן.