אפילוג
אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם, לֹא נוֹסֵעַ לְשׁוּם מָקוֹם. פַּעַם בְּיוֹם אֲנִי יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת
כְּדֵי לִבְדֹּק מָה הַדַּוָּר שִׁלְשֵׁל לְתֵבָתִי. פַּעַם בִּשְׁלֹשָה יָמִים הַנַּעַר מִן הַמַּכֹּלֶת
דּוֹפֵק עַל דַּלְתִּי. פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם מְנַקִּים לִי אֶת הַבַּיִת. לְעִתִּים אֲנִי פּוֹתֵחַ חַלּוֹן
וּמַסִּיעַ אֶת עֵינַי [1] אֶל הַשָּׁמַיִם הַחֲסֵרִים בַּקַּיִץ וְהַדְּשֵׁנִים בַּחֹרֶף.
[1] קיץ או חורף, אני מסיר את משקפי הקריאה כדי לראות רחוק.
גילוי נאות, הוא ספר חדש לגמרי. לא רק בשירתו המורכבת רבת הפנים והמשתנה תדיר של תמיר להב־רדלמסר (1953-2018), אלא בלשון ובשירה בכלל.
גילוי נאות חושף לא רק פרקים באוטוביוגרפיה הפנימית של המשורר, אלא של פואטיקה רעננה ומעשים שעוד לא נראו כמותם בלשון. שפה לירית, רגישה ועשירת גוונים מצויה במגע מתמיד עם ההכרח לדייק, עם מבט הומוריסטי וחומל ועם אופני כתיבה הלקוחים מן העולם האקדמי ומן הלשון הביורוקרטית גם יחד.
הספר עשוי קטעי פרוזה שירית מרוכזת, המגוללים פרקים ופרגמנטים בחייו של המחבר התינוק, הילד, המתבגר והבוגר הננטש שוב ושוב. קולו הצלול, התמציתי והמדויק של הכותב מתבונן במתרחש ונשמר מטונים דרמטיים, מעושר מטפורי, מכל הפרזה שהיא.
השסע בין המערבולות הרגשיות העזות לבין לשון חדה כתער וחפה מכל גוון של סנטימנטליות או רחמים עצמיים, מרחיב את החלל הנפער בין שתי החטיבות של הספר, הנפרשות על פני כל עמודיו במקביל: בין קטעי הפרוזה לבין שפע ההערות הכתובות, בלשון עובדתית מדויקת ויבשה לכאורה, בחלקו התחתון של כל אחד מן העמודים.
לכאורה, גילוי נאות הוא ספר פרטי מאד ואוטוביוגרפי. אך למעשה, הוא מחקר פואטי על עזיבה, המלטות, הפקרה, עריקה, ויתור. על מעשים של יום יום.
קריאה בספר היא שיטוט באזורי הספר שבין הכותב לקורא, בין האישי לכללי, שיטוט וחשיפה של גילויים נאותים על ילדותנו, על מדינת ישראל הצעירה, על יחסי הורים וילדים על, השינויים המפליגים המתרחשים בחיינו מדי רגע, עלינו. גילוי נאות הוא ספר שירה נדיר: צלול, מרגש, רב רבדים, פקוח עין, טורד מנוחה.
תמיר להב־רדלמסר (1953) צלם ומעצב גרפי. גר ועובד בתל אביב. הציג את תצלומיו הציג את תצלומיו במגוון תערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובאירופה. בשנת 2004 זכה בפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול לסופרים עבריים. מעצב סדרת כבר.