לאות | יונתן סואן

 

אור הנר לאור הנר

כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁלֹּא זֶה הָאוֹר שֶׁבּוֹ הַמַּחְשָׁבָה עוֹד מִתְרָאָה כַּעֲבוֹדָה? וּבָתִּים
וְשֻׁלְחָנוֹת וַאֲנָשִׁים שְׂרוּפִים מְאֻזְכָּרִים בָּרֹךְ הַמִּתְמַעֵט שֶׁל הַמּוֹפִיעַ אֲסוּרִים
בִּנְגִיעָה כְּאִלּוּ זוֹ שְׁעָתָם לִהְיוֹת יוֹתֵר מֵאֲבוּדִים – יָפִים לְאֵין עֲרֹךְ
בַּנְּסִיגָה הַזֹּאת אֶל הַשְּׁכִיחוּת שֶׁל הַדִּמּוּי. לָאֵשׁ גּוּפָא
יֵשׁ לְהָנִיחַ; אִישׁ עֲדַיִן לֹא אוֹמֵר אֶת זֶה כְּמַאֲמִין
שֶׁהוּא עַכְשָׁו זֶה שֶׁכָּלֶה, אֲבָל הַגּוּף הַמְלֻמָּד מוֹרֶה הֵיכָן
אֲנַחְנוּ בִּלְתִּי נִסְבָּלִים
מֵעוֹד מוֹעֵד, מֵאֵין מוֹעֵד
כְּמוֹ עַכָּבָה בְּאֵל, בְּכִסֵּא. אִם יֵשׁ עוֹד חוּץ לָאֱנוֹשִׁי
עֲשֵׂה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת זֶה: שֶׁהַתּוֹפָעָה לֹא מְסַפֶּרֶת
לֹא מַכְחִישָׁה, כְּאִלּוּ לְיָרֵא אֶת הַנְּיָר לְהֵרָאוֹת הָיְתָה כִּכְלוֹת הַכֹּל
תַּכְלִית הָעֲתִירָה הָעַתִּיקָה הַזֹּאת לַחֲזִיתִי שֶׁבַּיְסוֹדוֹת
וְעַכְשָׁו זֶה אַחֲרֵי הַסּוֹף – הַיְשִׁיבָה לְנֹכַח
בְּלִי אַלִּימוּת, בְּלִי הִשְׁתַּוּוּת לָאַלְמוֹתִי
רַק הַיְדִיעָה שֶׁכָּכָה נִכְתְּבוּ הַסָּאגוֹת הַפְּרוּעוֹת
כְּשֶׁהֶעָרִים הָאַדִּירוֹת יָשְׁנוּ
כְּשֶׁהַחַשְׁמַל נָדַד כַּעֲגוּנָה
בֵּין הָעִנְבָּר וְהַפַּרְוָה

 

לֵאוּת

ללאה גולדברג

הָעֲיֵפוּת, הַחֶדֶר, הַבְּרוֹשִׁים. וְרַק רָחוֹק דַּקָּה בְּסֵבֶר הַמַּנְעוּל – תֵּבֵל
הָעַתִּיקָה מֻשְׁאֶרֶת לְיָמִים כְּפוּיֵי כְּתִיבָה כְּמוֹ עוֹד הַרְבֵּה חִטָּה
וּמִלְחָמָה שֶׁנִּצְטָרֵךְ. אֲבָל הָעֶקְרוֹנִי עַכְשָׁו הוּא עֶצֶם
הַפְּתִיחוּת הָעֲיֵפָה אֶל הַמְּעַט בְּתוֹר מְעַט
וּמַה שֶּׁאַתְּ לִפְנֵי הַדְעִיכָה הַמְנַחֶמֶת אֶל הַכֹּל-יוֹדְעוּת שֶׁל הַשֵּׁנָה – אַחַת
עִם הַכִּסֵּא וְהַחַלּוֹן וְהָרֵעוּת הָרְעוּעָה שֶׁל הַהֹוֶה
שֶׁבּוֹ 'יָכוֹל תָּמִיד לַחֲלֹף אָהוּב'. הַסְּפָרִים עַל הַשֻּׁלְחָן כְּבָר מְלֵאִים
אֱמֶת, עַל-פֶּה הֵם נִפְתָּחִים כְּלַפֵּי חָתוּל אוֹ רוּחַ
וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ, אֲבָל הַלֹּא-כְּתוּבִים הַחֲווּיִים
בְּסִיב הַנְּשִׁימָה מְרַחְרְחִים עִוְּרִים אֶת הַגַּשְׁמוּת בְּאֶצְבַּע מְעֻשֶּׁנֶת
מוֹעֲדִים עַל הַגְּדֻלָּה כְּמַדְרֵגָה בַּדֶּרֶךְ לַגָּדוֹל בָּאֱמֶת:
הֱיוֹת הָעֶרֶב עֶרֶב הַיָּרֹק פָּרוּס עַל הַמֵּתִים והַבְּדִידוּת מֻקֶּפֶת
בֵּינָתַיִם מַכָּרִים; בְּלִי דִּמְיוֹן, בְּלִי מַה שֶּׁאֵין מַסְפִּיק מִמֶּנּוּ, רַק לַעֲמֹד
בְּזֶה: הַקֹּשִׁי הַנִּצְחִי לָתֵת צוּרָה לַהַבְלָגָה עַל אֹשֶׁר
וּמַה שֶּׁהַמֵּאָה שֶׁלָּךְ צְרִיכָה לְעֵת זִקְנָה אוֹ עוֹד גָּלוּת

דָּבָר כְּמוֹ מְשׁוֹרֶרֶת, לֹא זוֹ שֶׁהֵם הָיוּ צְרִיכִים –
הָאַחֶרֶת שֶׁהֵפִיסָה אֶת תִּינוֹק הַמַּחְשָׁבָה בְּאֶצְבָּעוֹת עִירוֹנִיּוֹת
כְּשֶׁהַהַשְׁרָאָה נָפְקָה עִם הַכְחָשַׁת הַצֹּרֶךְ בְּיָמִים: שְׁקֵטִים,
בַּרְוָזִיִּים. גַּם נִיטְשֶׁה
הִיא אוֹמֶרֶת לֹא צָרִיךְ הָיָה יוֹתֵר מֵעֶרֶב לַהֲרֹג בּוֹ
אֶת אַחֲרוֹן הַהֶעְדֵּרִים וְכַמָּה הוּא הִשְחִיר כְּשֶׁזֶּה נִלְקַח
(הָיִית בַּת אוֹ אֵיזוֹ עִיר
בְּדִיּוּק לֹא לֹא עָזַבְתְּ?) בְּלִי חֲבֵרִים אוֹ עִם
יוֹתֵר מִדַּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת הַמּוּבָן הָאַלְאִישִׁי שֶׁל לְחַבֵּק-בַּמַּחְשָׁבָה-
אֶת-הַיָּפֶה-פָּחוֹת
כִּי הוּא חוֹלֵק אִתָּךְ אֶת שׁוּל הָרְאִיָּה
וְהַדְּרִיכוּת הָעִיּוּנִית שֶׁל הַשַּׁבָּת

מָקוֹם מוּזָר לִבְחֹר לִגְלוֹת בּוֹ אֶת מֵיטַב הַנְּדוּדִים
מָקוֹם אַכְזָר
לֹא מַהוּתִי

תֵּל אָבִיב כִּירוּשָׁלַיִם-שֶׁל-הָאַכְזָבָה

יְרוּשָׁלַיִם כַּתְּנוּעָה חָזוֹר אֶל מַה שֶּׁהִתְגַּלָּה עֲנָק יוֹתֵר שָׁבוּר
מוּזָח וְשׁוּב אָבִיב עַד סוֹף הַזְּמַן, עַצְמֵךְ בַּזְּמַן –
כָּזוֹ הִיא הַגְּאֻלָּה שֶׁל הַסוֹפִי אֶת הַסוֹפִי. לֹא הַשִּׁירָה
יָכְלָה לָשֵׂאת אֶת הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁל הַיַּלְדָּה לִלְהַתְחִיל
מִמָּה שֶׁכְּבָר נִחְיָהּ אֲבָל נָשְׂאָה
וְנִהְיְתָה כָּמוֹהָ – נְדִיבָה
בְּעַכָּבוֹת שְׁפוּיָה וְיַנְשׁוּפִית בּוֹעֶרֶת
בִּגְבוּלוֹת הַשַּׁעֲוָה
כִּמְעַט פְּרוֹזָאִית, לֵאמֹר: בְּעַד תָּמִיד
מַה שֶּׁגָּרְסָה הַדֶּרֶךְ

קוּמִי רוּחַ עֲיֵפָה רַכַּת עֵינַיִם אוֹ הַעֲמִיקִי
אֶת הַיְשִׁיבָה לִכְדֵי יוֹתֵר מֵהִמָּצְאוּת
מֵעוֹלָם לֹא כֹּה חָסְרָה לָנוּ בְּדִידוּת כָּזֹאת, אַכְזָבָה
בְּרִיאָה כָּזֹאת מֵהָרַבִּים; שָׂדוֹת וַעֲרָבִים פְּרוּמֵי לְשַׁד
תַּחַת הַמְסֻיָּמוּת הַקַּטְנוּנִית שֶׁל מַה שֶּׁנֶּאֱמָר עַכְשָׁו
בֵּין אוֹהֲבִים. – פַּחְדָנִית, צוֹדֶקֶת
הַשִּׁירָה נָסוֹגָה חֲזָרָה אֶל עַתִּיקוּת הַשֶּׁקֶט כְּשֶׁכֻּלָּם
לָמְדוּ לִגְלוֹת בַּסֵּבֶל וְאֵין קִיר אֶחָד יָשָׁר בָּעִיר
לְהַחֲרִיד בּוֹ אֶת הָרֹאשׁ בַּחֲזָרָה אֶל אֲמִתַּת הַלֹּבֶן
('הַתּוֹהֶה שֶׁל הַנְּיָר') וְהַמְּעַט
שֶׁלֹּא יַכְבִּיד עָלָיו, שֶׁרַק יִשָּׂא אֶת תְּעוּקַת הַהַתְחָלָה אֶל הַמִּלָּה
שֶׁזּוֹ הוֹרָאָתָהּ הָעֲרִירִית הַחוּצָה
הַחוּצָה מֵהַסִּפְרוּת!

לכלוכית או היפה כשלעצמו

הַשִּׂמְלָה נִתְפֶּרֶת מֵעַצְמָהּ. כְּלוֹמַר חַיּוֹת קְטַנּוֹת בִּלְתִּי נִרְאוֹת
לָעַיִן תְּאֵבַת הָרְבוּתוֹת שֶׁל הָרִשְׁעוּת עוֹשׂוֹת אוֹתָהּ
בְּלִי עֲבוֹדָה: מִשִּׁיר וּשְׁיָר וַאֲסִירוּת-תּוֹדָה. הִיא עֲדַיִן הָאָדוֹן
וּלְמַטָּה – הַכִּעוּר
נֶחְלָק לִשְׁתַּיִם כְּמוֹ רִיב בֵּין הַגַּפַּיִם
מְזַיְּפוֹת הָאֲחָיוֹת אֶת הַשַּׁוְעָה הַהֲמוֹנִית לְצֶדֶק
נֹכַח הַכָּכוּת הָאַכְזָרִית שֶׁבָּהּ הִיא נְמַסָּה
אֶל הַמִּתְאָר הַמַטְרוֹנִי שֶׁל הָרָאוּי בַּמַּדְרֵגוֹת
בַּמַּדְרֵגוֹת הַמְהַלְּכוֹת רָכִיל
הִיא מְּכוֹפֶפֶת אֶת הַכֹּרַח לְפִזְמוֹן וּמְּיַדֶּדֶת
אֶת הַדּוֹמְמִים בְּאִי-הַבַּקָּשָׁה לְהִמָּנוֹת
עִם הַנּוֹשְׁמִים –
עַל מַה נּוֹתַר לָהּ עוֹד לַחֲלֹם אִם לֹא עַל יְקִיצָה?

נִהְיְתָה לָהּ בַּיִת: בְּתוֹךְ הַיְמָמָה הָאֲנָכִית
הַיְמָמָה הַמַּלְאָכִית שׂוֹרַעַת לְאָחוֹר
עַל מְחוֹגֵי הַזְּמַן הַמּוּשָׁטִים כְּכַלַּת הַהֲקָלָה
אֲפִלּוּ הַכִּשּׁוּף לֹא מִתְעָרֵב בָּאוֹטוֹמַצְיָה שֶׁל הַפֶּלֶא
רַק מְחַוֶּה אֶת הַשָּׁעָה הַיְעוּדָה בְּמַמְאִירוּת הַפִּכָּחוֹן
כְּמוֹ הַזְּכוּכִית אֶת אֲצִילוּת הָרֶגֶל לְמַפְרֵעַ:
הַבִּמּוּי הַמְרֻשָּׁל שֶׁל הַתְאָמָה שֶׁהָעַבְדוּת אֲפִלּוּ לֹא שָׂרְטָה
כְּדֵי גְּנִיחַת הָרְוָחָה שֶׁל הַשִּׁיבָה
הַמְּתוּקָה אֵל מִדּוֹתֶיהָ

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ –
אֵין מִישֶׁהִי אַחֶרֶת. הֶהָמוֹן נִסְפָּג אֶל הֲמוֹנָיו בְּמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ
אֶל חֲצוֹת
הַמַּמְלָכָה קָטְנָה לִמְמַדֵּי הַנַּעַל
וְעַכְשָׁו הִיא הַשָּׁעָה לְהִתְרַוֵּחַ בֶּאֱמֶת
לְלַטֵּף אֶת הַסּוּסִים עַל צַוָּארָם, אֶת הַדְּלָעוֹת
בְּתוֹר דְּלָעוֹת