אמנות זה | לאה פילובסקי

אמנות זה / לאה פילובסקי

אמנות זה לִצְעֹק אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם, כְּשֶׁמֵּת יַקִּירֵנוּ שֶׁשְׁמוֹ בִּכְלָל רָנִּי, אוֹ שַׁי. ספרה הראשון של לאה פילובסקי, אינו ספר ביכורים. "אמנות זה" הוא ספר בשל הכתוב ביד בוטחת וערוך משירים שנכתבו במשך כשמונה עשרה שנות יצירה ססגונית, עתירה ומורכבת. משוררת "אמנות זה" ממוקדת בקשר הגורדי המורכב שבין אדם, אמנות ואמונה. היא קופצת ראש למים העמוקים … להמשך קריאהאמנות זה | לאה פילובסקי

משני הצדדים | ויויאן אדן

משני הצדדים / ויויאן אדן

APOLOGY                 With thanks to H.H.B. And to you just men, who tried to acquit me: before I go off to the place I must die while those others are busy we still have time to chat and exchange our fantasies handling death like a painted egg blown and … להמשך קריאהמשני הצדדים | ויויאן אדן

האוריום | שרון אס

האוריום / שרון אס

"אוֹ שֶׁאֹמַר זֹאת מַהֵר אוֹ שֶׁאֶשְׁתֹּק. יֵשׁ שְׁתֵּי דְּרָכִים לִכְתֹּב. עִם סַכִּין שְׁלוּפָה בָּאוֹר, בְּאֶגְרוֹף יָמִין. בִּשְׂמֹאל, הַלֵּב שֶׁעָקַרְתִּי מֵהֶחָזֶה. וּצְעָקָה – בּוֹאוּ הֵנָּה נִרְאֶה אֶתְכֶם עַכְשָׁו, פַּחְדָנִים. אוֹ בְּסַכִּין אֲחוּזָה בֵּין הַשִּׁנַּיִם. וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם מְגַשְּׁשׁוֹת לְזִיז בַּבּוֹר. וּנְהָמָה – בּוֹאוּ הֵנָּה. נִרְאֶה אֶתְכֶם אַמִּיצִים לַעֲלוֹת מֵהַחֲלוֹמוֹת לַתְּבוּסָה." (מתוך מחזור השירים "זמר"). על הכתיבה ספר … להמשך קריאההאוריום | שרון אס

עשב הזמן | נורית זרחי

עשב הזמן / נורית זרחי

ראיתי בנות ים אַחֲרֵי הֲלִיכָה אֲרֻכָּה בְּעִגּוּל מַה נּוֹתַר? לִלְמֹד לְחַבֵּק אֶת עַצְמֵךְ כָּל מַה שֶּׁפָּגַע, יְלָדִים גְּבָרִים אוֹ רוּחַ הַכֹּל הָפַךְ קֶצֶף. עַל קַו הַחוֹף מִשְׁבָּרִים בָּלְעוּ אֶת גָּבְהָם הַגַּל הֵקִיא אֶת בְּנוֹת הַיָּם הַקְּשִׁישׁוֹת כְּבֵדוֹת מִקּוֹנְכִיּוֹת וְעֶצֶם, מְלוּחוֹת מִדַּי לְאַהֲבָה אוֹ מָרוֹת, שֶׁלֹּא כְּכַלְבֵי הַיָּם, לֹא מִכְּבוֹדָן לִצְעֹק מִמַּעֲמַקִּים. שְׁתוּקוֹת יוֹתֵר מִסַּלְעֵי הַטִּיט, … להמשך קריאהעשב הזמן | נורית זרחי

בגלל טעות אנוש | ענת זכריה

בגלל טעות אנוש / ענת זכריה

אַל תַּעֲשֶׂה לִי יֶלֶד מוּל תִּינוֹקוֹת אֲנִי אֲחוּזַת נְבוּאַת לֵב מְעִיקָה כָּל כֹּחוֹת הַבָּשָׂר עֲצוּמֵי עֵינַיִם עִוְרִים לַסְּדִינִים. וְאֵינֶנִּי אוֹמֶרֶת: אֵלֶּה חֹרֵי הָעֵינַיִם, אֵלֶּה אוֹתָם דְּבָרִים וְרֻדִּים, אֵלֶּה הַיְלָלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, אֵלֶּה הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים, זֶה הָעוֹלָם שֶׁהוֹרֵג וְאוֹכֵל, זֶה הַנֶּצַח, כַּמָּה זְמַן עַד שֶׁנַּגִּיעַ גַּם לְשָׁם? וְאֵינֶנִּי אוֹמֶרֶת לֹא עוֹד תְּהוֹם חוּץ מִמֶּנִּי. אַל תַּעֲשֶׂה לִי … להמשך קריאהבגלל טעות אנוש | ענת זכריה

כיפה אדומה | רק תני לו אויב | רחל פרץ

כיפה אדומה | רק תני לו אויב / רחל פרץ

הַקּוֹרֵא קוֹרֵא, הַמִּלִּים תִּפְזֹרֶת הַמַּקּוֹר נִנְעָץ אַחַת אַחַת, לִפְרָקִים בּוֹלֵעַ בִּשְׁלֵמוּת, לִפְרָקִים מְנַקֵּר וּמְפַצֵּחַ וּמַנְשִׁיר וּמְלַקֵּט פֵּרוּרִים כְּמוֹ הָיוּ חֲדָשִׁים, לֹא שְׁבָרִים וְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים, וּבִטְנוֹ מִתְמַלֵּאת וְנִדְמֶה שֶׁהַשִּׁיר מִתְעַכֵּל, אֶלָּא שֶׁאָז נִפְעֶרֶת הֶחָצֵר בְּאַחַת וְהַתְּהוֹם מְסֻדֶּרֶת מְאֹד. כָּל עוֹד הַקּוֹרֵא לֹא יִפֹּל. (מתוך הפרק "כיפה אדומה") בוהָה בשער הריק, התמלאה כּיפּה אשְמה סתומה ושמטה את … להמשך קריאהכיפה אדומה | רק תני לו אויב | רחל פרץ

לקיר אחד קראתי בית | צביה ליטבסקי

לקיר אחד קראתי בית / צביה ליטבסקי

לקיר אחד קראתי בית לְקִיר אֶחָד קָרָאתִי בַּיִת. בִּשְעַת צָהֳרַיִם מִתְכַּנֵּס בּוֹ צִלּוֹ. לוּ הָיִיתִי צֵל בַּלַיְלָה זוֹחֵל הַמִּדְבָּר וְחַיּוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת עֲטוּפוֹת הַחֲשֵׁכָה לִרְבֹּץ לְמַרְגְלוֹתָיו. הַשָּמַיִם הַדְּלוּחִים מִתְבָּהֲרִים. אֲנִי שׁוֹמַעַת צִפּוֹר רִאשׁוֹנָה. "לקיר אחד קראתי בית" חוקר בעיקרו את הקשר הסבוך שבין אם לבת. ליטבסקי מתבוננת משני צידי המתרס, כבת לאמה וכאם לבנותיה, וכן במערכת … להמשך קריאהלקיר אחד קראתי בית | צביה ליטבסקי

תהום להיאחז בה | בתאל קולמן

תהום להיאחז בה | בת אל קולמן

אולי הלילה לִפְנֵי נְפֹל שֵׁנָה עַל עַפְעַפֶּיךָ, כְּשֶׁיּוּטְלוּ צְלָלִים רַכִּים בֵּין הַקִּירוֹת, אַחַת מִצַּלְעוֹתַי – תִּמְצָא בֵּין נוֹצוֹת הַפּוּךְ וְהַכְּסָתוֹת אַחַת מִצַלְעוֹתֶיךָ וְיַחַד תִּהְיֶינָה עִיר מִקְלָט. הַלַּיְלָה בָּשָׂר מִבְּשָׂרְךָ וְעֶצֶם מֵעַצְמִי יַעֲנוּ לַשֵּׁם אָדָם. ההקשבה לגוף, לנפש, לזמן, לזיקות ביניהם ולתמורות ההדדיות המתחוללות בהם, עומדת במרכזם של 31 השירים והמחזורים שב"תהום להיאחז בה". בית, אלוהים, … להמשך קריאהתהום להיאחז בה | בתאל קולמן