עשב הזמן | נורית זרחי
ראיתי בנות ים אַחֲרֵי הֲלִיכָה אֲרֻכָּה בְּעִגּוּל מַה נּוֹתַר? לִלְמֹד לְחַבֵּק אֶת עַצְמֵךְ כָּל מַה שֶּׁפָּגַע, יְלָדִים גְּבָרִים אוֹ רוּחַ הַכֹּל הָפַךְ קֶצֶף. עַל קַו הַחוֹף מִשְׁבָּרִים בָּלְעוּ אֶת גָּבְהָם הַגַּל הֵקִיא אֶת בְּנוֹת הַיָּם הַקְּשִׁישׁוֹת כְּבֵדוֹת מִקּוֹנְכִיּוֹת וְעֶצֶם, מְלוּחוֹת מִדַּי לְאַהֲבָה אוֹ מָרוֹת, שֶׁלֹּא כְּכַלְבֵי הַיָּם, לֹא מִכְּבוֹדָן לִצְעֹק מִמַּעֲמַקִּים. שְׁתוּקוֹת יוֹתֵר מִסַּלְעֵי הַטִּיט, […]