מחברות חורף | ישראל אלירז

 

יוֹם אֶחָד אַתָּה מַפְסִיק לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה
וְאוֹמֵר, זֶה לֹא עִנְיָן כָּזֶה גָּדוֹל.

הַיּוֹם אֵין לִי עִם מִי
לְהַחְלִיף מִלָּה

עַל לְהַצִּיל אֶת הַשָּׂפָה

וְעָלַי לָזוּז הַצִּדָּה מִפְּנֵי הַמּוּסִיקָה.

זֶה לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ,
אֲבָל זֶה כָּךְ וַאֲנִי
לֹא מֵבִין בַּזֶּה.

בְּלַיְלָה, לִפְעָמִים, אֲנִי עוֹד רוֹאֶה
אִשָּׁה מוֹסִיפָה לְאַט דְּבַשׁ
כָּבֵד לְקֶמַח

ספרו של ישראל אלירז (1936-2016), מורכב משלושה מחזורי שירים. שלוש מחברות החורף (נובמבר, דצמבר, ינואר), נוגעות בחומרים אישיים וכואבים. הילדות, היחס אל האב, המשיכה אל המוות והבנת תהליכי הפרידה מן הדמויות שאכלסו את העבר וממשיכות להשפיע על חיי המשורר שהלך לעולמו במרץ 2016. "מחברות חורף",הוא ספר שירה נדיר: צלול, מרגש,  רחב יריעות, רב רבדים. בין השאר, הספר מחקר פואטי על המרחקים הסמוכים ביותר אל המוות: ימיו האחרונים ומותו של אב אהוב, הימים החולפים באיטיות, חורף החיים.  אלירז מתבונן בזמן הנוטף, איטי כדבש, בעיניים המתבוננות גם בעצמן של הבן והכותב: חומל, אָבֵל, אוהב ובוחן. המסעות הפנימיים כרוכים זה בזה בגוף, בתודעה, בזמן האוזל אל האין  "זֶה, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, הַכֹּל." "מחברות חורף" מושך השראה מאלגיות דואינו של רילקה ומצוי איתן בדיאלוג מתמיד.
ספרו ה 22 של המשורר,  הוא ספר חורפי, שונה מספריו הקודמים של המשורר המתחוללים בקיץ, בטבע, במחוזות הזהב.

*

ספריו האחרונים של אלירז זוכים להדי ביקורת רבים. כל ספריו תורגמו לצרפתית וראו אור בהוצאת Jose Corti, פאריס. בימים אלה רואה אור הכרך הראשון מתרגומי ספריו לא

יטלקית  בהוצאת Spirali, מילאנו.

אלירז זכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה, בפרסי אקו"ם שונים ובפרס נתן אלתרמן (2002) על ספרו "הלדרלין", (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

 

 

המשורר קורא