חדש בכבר

הספרים "ככלות" של יונתן סואן" וכאב מרחקים" של שרי שביט זכו בתמיכת מפעל הפיס.
חדש בסדרה: ספרו של עמרי שרת 'הָעוֹלָם לֹא' יראה אור בקרוב מאד.

הָעוֹלָם לֹא

הָעוֹלָם לֹא רָעַד כְּשֶׁאֱלֹהִים

יָרַד אֵלַי מִן הַשָּׁמַיִם בְּסַעֲרַת

אֵשׁ רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן שָׂרַף

אֶת הַשָּׁמַיִם שָׂרַף אוֹתִי שָׂרַף

הִסְתַּכֵּל לִי בָּאָדֹם שֶׁל הָעֵינַיִם

אָמַר, תַּמְשִׁיךְ

וְחָזַר כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא

*
תַּדְרִיךְ בִּשְׁנֵי חֲלָקִים לְגִיל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה

א.

הֲכִי גָּרוּעַ שֶׁיִּהְיֶה, תָּמוּת לְבַד.

אַל תַּעֲשֶׂה מִזֶּה עִנְיָן.

רְאֵה,

קַרְיֵרָה יְכוֹלָה לָתֵת סִפּוּק,

תָּמִיד תּוּכַל לִשְׁתֹּל גִּנַּת יָרָק.

רְאֵה,

הֲכִי גָּרוּעַ שֶׁיִּהְיֶה

שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁשָּׁכֵן יַבְחִין

בְּרֵיחַ הָרָקָב,

אֲבָל בַּסּוֹף בָּשָׂר הוּא רַק בָּשָׂר,

אַל תַּעֲשֶׂה מִזֶּה עִנְיָן.

נָכוֹן,

הֲכִי גָּרוּעַ שֶׁיִּהְיֶה

אַף פַּעַם לֹא תִּהְיֶה מוּבָן

אַף פַּעַם לֹא תִּטְעַן

גַּלִּים עֻלְפִּים שֶׁל אַהֲבָה

לְתוֹךְ אַגָּן מוּכָן

לְהֵהָפֵךְ לַאֲדָמָה,

אַף פַּעַם לֹא תִּבְרָא

וְלֹא תִּרְאֶה נִסִּים,

אֲבָל תִּהְיֶה חָפְשִׁי לִקְרֹא סִפְרוּת,

לִנְסֹעַ לִבְרָזִיל.

אוֹמְרִים שֶׁצִּבְעוֹנִי בַּקַּרְנָבָל.

רְאֵה,

אֵין מַשְׁמָעוּת מֻבְנֵית,

קָרָאתָ כְּבָר שֶׁמֵּת

הָאֱלֹהִים, וּבְכֵן,

הַכֹּל בָּרֹאשׁ שֶׁלְּךָ, אִם רַק תַּחְלִיט שֶׁאֵין הֶבְדֵּל

בֵּין לֵב דּוֹבֵב לְפֶה חָתוּם,

בֵּין מַעְיָן לְגַל סָתוּם,

בֵּין שְׁנַיִם לְאֶחָד,

עִנְיָן שֶׁל נְקֻדַּת מַבָּט:

בְּפֹעַל אֵין לַצָּב גָּלוּת

כִּכְלוֹת הַכֹּל,

כִּכְלוֹת הַכֹּל

תָּמוּת,

הֲכִי גָּרוּעַ שֶׁיִּהְיֶה

יִהְיֶה לְבַד,

נָכוֹן, אֲבָל

כֻּלָּם מֵתִים

בַּסּוֹף, בַּסּוֹף

אוֹמְרִים

שֶׁאֵין כְּמוֹ וִיסְקִי וְסִיגָר לְבַד עַל הַמִּרְפֶּסֶת. תְּנַסֶּה.

רְאֵה, זֶה לֹא הַסּוֹף,

אַל תַּעֲשֶׂה מִזֶּה עִנְיָן.

אָז לֹא יִהְיֶה לְךָ הַכֹּל.

אָז לֹא יִהְיֶה.

הַכֹּל זֶה לֹא הַכֹּל,

רְאֵה,

הֲכִי גָּרוּעַ

שֶׁיִּהְיֶה

ב.

תִּנְשֹׁם עָמֹק.

עַכְשָׁו, תִּחְיֶה.

* שרי שביט, שספרה "כאב מרחקים" יראה אור בסדרת כבר בסתיו זכתה במענק לעידוד היצירה מטעם אקו"ם, למען כתבי יד נכתבים ומתהווים.

 מתוך ככלות / הכל, יונתן סואן, בקרוב בסדרת כבר. 

לכלוכית או היפה כשלעצמו

הַשִּׂמְלָה נִתְפֶּרֶת מֵעַצְמָהּ. כְּלוֹמַר חַיּוֹת קְטַנּוֹת בִּלְתִּי נִרְאוֹת
לָעַיִן תְּאֵבַת הָרְבוּתוֹת שֶׁל הָרִשְׁעוּת עוֹשׂוֹת אוֹתָהּ
בְּלִי עֲבוֹדָה: מִשִּׁיר וּשְׁיָר וַאֲסִירוּת-תּוֹדָה. הִיא עֲדַיִן הָאָדוֹן
וּלְמַטָּה – הַכִּעוּר
נֶחְלָק לִשְׁתַּיִם כְּמוֹ רִיב בֵּין הַגַּפַּיִם
מְזַיְּפוֹת הָאֲחָיוֹת אֶת הַקְּרִיאָה הַהֲמוֹנִית לְצֶדֶק
נֹכַח הַפַּשְׁטוּת הָאַכְזָרִית שֶׁל יֹפִי לֹא מֻרְוָח
הַוַּדָּאוּת שֶׁבָּהּ הִיא מַרְשִׁיעָה אֶת מַה שֶּׁלְיָדָהּ
בְּמַאֲמָץ
בְּתִקְוָה
הִיא שֶׁמִּצְטַיֶּרֶת כְּמֵעֵבֶר לַשַּׁוְעָה
בַּמַּדְרֵגוֹת הַמְהַלְּכוֹת רָכִיל
הִיא שֶׁמְּכוֹפֶפֶת אֶת הַסֵּבֶל לְפִזְמוֹן
בְּהֵד הַטְּרַקְלִינִים הַקַּר
הִיא שֶׁמְּעִזָּה לַחֲבֹר לַדּוֹמְמִים בְּאִי-הַבַּקָּשָׁה
לְהִמָּנוֹת עִם הַנּוֹשְׁמִים
עַל מַה נּוֹתַר לָהּ עוֹד לַחֲלֹם אִם לֹא עַל חֲלִימָה?
נִהְיְתָה לָהּ בַּיִת. בְּתוֹךְ הַיְמָמָה הָאֲנָכִית
הַיְמָמָה הַמַּלְאָכִית שׂוֹרַעַת לְאָחוֹר
עַל מְחוֹגֵי הַזְּמַן הַמּוּשָׁטִים כְּכַלַּת הַהֲקָלָה
אֲפִלּוּ הַכִּשּׁוּף לֹא מִתְעָרֵב בָּאוֹטוֹמַצְיָה שֶׁל הַפֶּלֶא
רַק מְסַמֵּן אֶת הַשָּׁעָה הַיְעוּדָה בְּמַמְאִירוּת הַפִּכָּחוֹן
כְּמוֹ הַזְּכוּכִית אֶת אֲצִילוּת הָרֶגֶל לְמַפְרֵעַ
הַבִּמּוּי הַמְרֻשָּׁל שֶׁל הַתְאָמָה שֶׁהָעַבְדוּת אֲפִלּוּ לֹא שָׂרְטָה
כְּדֵי נִימָה
כְּדֵי אִי מְנוּחָה

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ –
אֵין מִישֶׁהִי אַחֶרֶת. הֶהָמוֹן נִסְפָּג אֶל הֲמוֹנָיו בְּמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ
אֶל חֲצוֹת
הַמַּמְלָכָה קָטְנָה לִמְמַדֵּי הַנַּעַל
וְעַכְשָׁו הִיא הַשָּׁעָה לְהִתְרַוֵּחַ בֶּאֱמֶת
לְלַטֵּף אֶת הַסּוּסִים עַל צַוָּארָם אֶת הַדְּלָעוֹת
בְּתוֹר דְּלָעוֹת

שלגיה או היפה עבור עצמו

'עטה על עצמך את צבע המתים'

כִּכְלוֹת הַכֹּל לֹא הַלָּבָן. גַּם הוּא חוֹלֵף
בַּסּוֹף, נִסְפָּג אֶל תּוֹעֲפוֹת הָרִקָּבוֹן בַּסּוֹף
אֲנַחְנוּ זוֹהֲרִים אֶת הִסְתַּלְּקוּת הַנְּשָׁמָה בְּזִקּוּקֵי הָעַצְמָאוּת הַתּוֹסְסִים
שֶׁל הֶהָמוֹן הַגּוּפָנִי
כְּדֵי לְדוֹבֵב מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת הָאֲפִיסָה: הָאֹשֶׁר הוּא שֶׁל אֲחֵרִים וַאֲנַחְנוּ
אֲחֵרִים עַכְשָׁו
לִבְלִי שׁוּב

אֲבָל כָּל עוֹד כֻּלָּן בַּחַיִּים – הָרְאִי לֹא מְשַׁקֵּר
גַּם הַיָּפָה יוֹתֵר יָפָה פָּחוֹת מִצְּדוּדִית הַשְּׁאֵלָה הַתַּגְרָנִית
יְחֵפוּת הַהַשְׁוָאָה בִּלְבַד נֶחְרֶזֶת בְּעַצְמָהּ
כְּמוֹ עֲקֵבֵי הַהֶעְדֵּר בְּנַעֲלֵי הַמֵּת
וְצָרוּת הָעַיִן פֵּרוּשָׁהּ: כְּבָר שְׁתַּיִם הֵן לְאֵין עֲרֹךְ יוֹתֵר
מִלִּהְיוֹת אַחַת עִם הַלְּלֹא-פְּשָׁרָה שֶׁל הַמֻּחְלָט
(אִמִּי אָמְרָה: 'אַל תִּסְתַּכֵּל אִם אַתָּה לֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּנּוֹת'
בִּתִּי: 'אַל תִּסְתַּכֵּל כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה')

הַגַּמָּדִים בְּסַךְ הַכֹּל נוֹשְׂאִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה
כְּמוֹ הַלְוִיִּים אֶת הָאָרוֹן הָרֵיק, הַשְּׁכִינָה אֶת הַתַּפּוּחַ
הֶחָלוּל בַּוֶּשֶׁט הַשָּׁקוּף (כְּמוֹ רֵאָה)
(הַשְּׁאֵלָה בַּבֵּינָתַיִם עַל פָּנֶיהָ הִיא שֶׁל צֶבַע
הַזִּקְנָה – וִתּוּר עַל הַשְּׁקִיפוּת
לֹא לְטוֹבַת הָעֲכִירוּת כְּמוֹ אִבּוּד הַהַסְוָאָה
שֶׁל הַפְּגִיעוּת לַזְּמַן (צֶבַע
הַחַיִּים))

הַמַּדְהִים בֶּאֱמֶת הוּא הַקַפְּרִיזִיּוּת הָרִאשׁוֹנָה
שֶׁל הַהִתְאַהֲבוּת בְּמַה שֶּׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לְהִצָּבַע יוֹתֵר:
הַדָּם מַפְנֶה אוֹתָהּ אֶל הַחַלּוֹן, הַשֶּׁלֶג – שָׁם
לְלֹא נְשׂא
לְלֹא נָשׂוּא
וְהַתִּינוֹק מוֹפִיעַ לְאִטּוֹ צָלוּל
כְּבֶן דְּמוּתָהּ שֶׁל הַהִשָּׁאֲרוּת בַּבַּיִת

מַה שֶּׁצָּרִיךְ הָיָה לְהֵהָרֵג הוּא הַיָּמְרָה
לָצֵאת, לְהִטָּמַע
אַךְ לֹא לְהִשָּׁכַח –
עַל כֵּן הַיְקִיצָה הַמְפֻלְבֶּלֶת, ex mero motu
כְּמוֹ גְּרֶפְּץ
הִיא מְקִיאָה אֶת הַנְּשִׁימָה הָאַחֲרוֹנָה (שֶׁהִיא זוֹכֶרֶת
כְּשֶׁלָּהּ)

‫חדש בסדרת כבר: עוד לא עוד | טוביה ריבנר

לעמוד הספר

%d בלוגרים אהבו את זה: